דחוף למועדפים

הטיסה והנחיתה בלימה
. היום ה-6.10.1999 בשעה 14:35 עליתי למטוס הבואינג של לופטאנזה
, כמה מאות נוסעים בטיסה - אבל אני נשאר לבד לבד , סריקה מהירה של המקום
, משחק קטן באוזניות של המטוס , בשבילי זו הטיסה הראשונה אי פעם
פעם ראשונה כ"כ רחוק מהבית , פעם ראשונה שאני נוסע ככה לבד - כמובן
... שזה לא היה מתוכנן ככה , אבל זה מה שיצא , ואני זורם








בין שמיים לארץ בגובה 30 - 40 אלף רגל במהירות 270 קמ"ש
... השעה 15:05 השעה המדוייקת לטיסה
, קיבלנו את כל ההסברים השיגרתיים ברמקול חוגרים חגורות
, וזהו המטוס זז ... בהתחלה הוא זוחל לכוון מסלול ההמראה עד שהוא מגיע לנקודת תחילה המסלול
, המטוס נעצר לרגע ... מנועי הסילון מופעלים מידית , המטוס מתחיל להאיץ במהירות וכעבור שניות
אחדות הוא מתנתק מהאץר הקדושה , הלחץ באוזניים מתחיל ורק אחרי מספר דקות המטוס מגיע
כמעט לשיא הגובה , הלחץ באוזניים משתחרר ... מודיעים ברמקול שההמראה הצליחה ללא תקלות
.מיותרות , השלט " להדק חגורות" נכבה וניתק להשתחרר מעט
כארבע שעות טיסה מביאות אותי עד פרנקפורט , גרמניה , נחיתה קלה שמוציאה אותי לשדה התעופה
, הענקי בפרנקפורט . אני יכולתי ללכת לאיבוד די בקלות , הפרצופים המוכרים נעלמו כבר מזמן
אני מסיים את תהליך החתמת הדרכונים למיניהם , המוצ'ילה נשארת לקונקשין שלי , ואני נשאר
. "עם תיק גב קטן תוצרת "גלי
. שוב סריקה מהירה שמאפיינת את חוש ההישרדות המחודד , אני צריך להעביר את הלילה עד הטיסה
לישון על אחד הספסלים פתאום לא נראה לי כמו רעיון טוב , ואני מסדר לי הסעה\מלון\פרידה מ80
. פרנק , וטיול לילה לא מוצלח במיוחד
אחרי הלילה הראשון שלי מחוץ לבית אני עוזב את המלון וחוזר לשדה התעופה הנוכרי , שוב יש
לי כמה שעות להעביר עד הטיסה , כל התהליך מתחיל שוב ובשעה 9:00 בבוקר ה-7.10.1999 אני
! ממריא שוב , הפעם מפרנקפורט היישר ללימה , פרו
כ- 15 שעות טיסה מייגעת , חרשתי את המדריך של לונלי פלנט , על דרום אמריקה חלק א' ,אני
.'מכיר כבר את ההיסטוריה של פרו , מלחמות , מזג אויר , חגים וכו
תוסיפו לזה עצירת ביניים קצרה בבוגוטוה , קולומביה , ששם מורידים אותנו מהמטוס ... עושים
סיבוב קצר בתעלה מיוחדת , מגיעים לאיזה מזדרון מצופה בשטיחים מקיר לקיר , ומשם אנחנו
. ממשיכים חזרה למטוס ולבדיוק אותו מושב אהוב
זהו ! כמעט הגענו ... הדיילת מחלקת לי טופס של מחלקת ההגירה המקומית , כמובן שכבר מכאן
הכול כתוב בספרדית , וחוץ מהשם שלי , די התקשיתי למלא את הטופס , שוב נדלקות הנורות
. נא להדק חגורות" , "אסור לעשן" , מודיעים לי ברמקול על הנחיתה הצפויה"
!!! הדיילות עוברות ובודקות שכולם חגורים , מתישבות גם הן , וזהו ...הנחיתה
... הגענו בשעה טובה ומוצלחת ללימה, בירתה של פרו, ואנו עומדים שוב עם רגלינו על קרקע מוצקה
שדה-התעופה הבינלאומי של לימה , מודרני ונוח והוא מחובר בטיסות ישירות למרבית
. היעדים החשובים בדרום אמריקה, כמו גם ליעדים באירופה ובארה"ב
, אני הגעתי למקום שאני כולי אפוף מהטיסה , רוצה רק לנוח , להתקלח , לאכול משהו נורמלי
פשוט לכאורה , אבל הדרך עוד ארוכה . לא האמנתי כמה מהר אני אצטרך את שיחון הספרדית
שלי , אף אחד לא מדבר אנגלית במקום הארור הזה !   ספרדית עילגת , קורא משפט ומדקלם
, אותו , סימני ידיים , חיפוש במפות המדריך , ואיכשהוא עברתי את שלבי הכניסה למדינה
, החלפת הדולרים למטבע המקומי (3.5 סול = 1 דולר ) , מציאת מונית שתיקח אותי למחוז חפצי
. אחרי מאבקי פנטומימה , הצגת מפות המדריל בעברית , נתתי לנהג שם של הוסטל ומפה וזהו
. כמובן שהוא "שחט" אותי במחיר ( את זה ידעתי רק אחרי כמה ימים ) , נו טוב , הגענו להוסטל
. לימה, עיר חומה, היא בעצם עיר ללא צבע, וצבעה חום ומאובק כצבע האדמה עליה היא יושבת
. העליבות הרבה והמסכנות מדברות בדואט מכל עבר. עיר שטוחה ענקית המשתרעת על שטח עצום
. לימה סואנת וצפופה והיא מכוסה בדרך-כלל באוויר דחוס והביל
, נכנסתי להוסטל , הנהג הכניס לי את המוצ'ילה , קיבל את שכרו והסתלק לו , "הולה" אמרתי
לפחות מילה אחת אני יודע טוב , "יו קיארו אביטאסיון" דיקלמתי היישר מהשיחון , התקפת
!!! קישקושים ספרדיים מצד הפקידה הביאו אותי להבין שאני לא אבין כלום
עוברים לתוכנית ב' , "נו קומרנדו" , "אבלה אינגלס ?" , ואז עברנו לפנטומימה , היא הראתה
לי את המחיר על הלוח , נתנה לי לרשום את שמי בספר האורחים , והיא ניסתה נואשות להסביר לי
, שאני מקבל חדר משותף עם עוד אנשים !    אחרי ששילמתי מראש על יומיים
היא הראתה לי את החדר בקומה השלישית ... על הגג , בחרתי לי מיטה והיא הסבירה לי איפה
המקלחות והשירותים , כמובן מחוץ לחדר .     לאחר התרעננות קלה , השארתי את התיקים
בחדר , התיק האישי נשאר עליי , וכמובן גם חגורת הכסף נחגרה עליי צמוד . השעה הייתה שעת
? ערב מאוחרת , ניגשתי למסעדה הראשונה שראיתי , קיבלתי תפריט בספרדית !    מה עושים
, התחלתי לחפש בשיחון שלי את השמות המוזרים שהיו כתובים , הצבעתי על אחת המנות שראיתי
עוף , מה כבר יכול להיות , הזמנתי קולה ( מותג ביןלאומי ), והמתנתי לאוכל שלי בעודי ממשיך
לקרוא את השיחון שלי .   מסתבר שיש אנשים רחמנים בעולם כולו , קנדית אחת שהייתה במסעדה
, ראתה את בדידותי ופתחה איתי בשיחת נימוסין , היא סיפרה לי שהיא למדה ספרדית בביה"ס
, היא אפילו ניאותה להסביר לי את הארוחת שלהם : אל מוארסו=צהריים , אל סינה=ארוחת ערב
על אררוחת הבוקר ויתרנו , ומסתבר שהעניין די פשוט , המנות שם מאד פשוטות , וכמובן המחירים
, למתמצאים הרבה יותר זולים .   הודתי לקנדית שהוסיפה לי כמה טיפים שימושיים
נפרדנו והמשכתי בארוחה שלי . היה כבר מאוחר לטייל בסביבה והייתי נורא עייף , שילמתי את
החשבון ויצאתי לכוון ההוסטל שלי , היה לילה בחוץ והשתדלתי לא להתרחק מההוסטל , ואכן די
בקלות מצאתי את דרכי חזרה . החדר היה שומם , גופה אחת ישנה שם ואני התרחצי בקלילות ועליתי
!!! למיטה לישון . ציפיות גדולות מהמחר מילאו אותי ובכך היום הראשון בפרו הסתיים    
דני , 07/10/1999


פלאזה דה ארמס , לימה

 
תחילת המסע

הנחיתה בלימה

לימה תחילה

יציאה מלימה

נאסקה פיסקו ואיקה

ארקיפה וקניון דל קולקה

רחובות ארקיפה

קוסקו תחילה

סיפורים ראשי
this page was hit 3640 times - There are 59 sliders now!
סלבריטאים האח הגדול 3 בעלי אתרים דרושים קישורים
האח הגדול vip האח הגדול 2 האח הגדול הישרדות 4 הישרדות 2 הישרדות 3
אין להעתיק את האתר או כל חלק ממנו ללא אישור בכתב מראש
Copyright © 2004-2017 כל הזכויות שמורות